דילוג לתוכן

הסיפור המלא

לא התחלנו מרעיון לתוכנה.התחלנו מהעסק שלנו.

שנים עבדנו בתוך עסק משפחתי של הפצה: הזמנות, מחסן, לקוחות, סוכנים, ספקים, נהגים, הנהלת חשבונות ואינסוף פרטים קטנים. היו לנו מערכות. ובכל זאת, את הפערים ביניהן גישרו אנשים.

לפני NextERP

ה-⁠ERP רשם מה קרה. הוא לא הבין מה קורה.

הזמנה הגיעה בטלפון, נרשמה על דף, הוקלדה למערכת והודפסה למחסן. במחסן חיפשו את הסחורה. במשרד בדקו שוב. כל מעבר בין אדם למערכת היה עוד מקום לטעות, ועוד מישהו שצריך לזכור לבדוק.

הידע החשוב באמת לא היה במערכת. הוא היה אצל אנשים: מי זוכר איפה המשטח, איזה לקוח מקבל איזה מחיר, מה נשאר בסוף החודש.

הדרך של הזמנה לפני NextERP
  1. טלפון
  2. דף
  3. הקלדה ל-⁠ERP
  4. הדפסה למחסן
  5. חיפוש במחסן
  6. בדיקה חוזרת במשרד

"אחרי שנים בתוך העסק המשפחתי, הפסקנו לקבל את זה שצריך לעבוד ככה."

מה השתבש, שוב ושוב

אותן בעיות, כל שבוע מחדש.

  • מוצרים הגיעו לתוקף על המדף, ואף אחד לא ידע עד שכבר היה מאוחר.

  • מלקטים חיפשו סחורה במחסן, כי המערכת ידעה כמה יש, לא איפה.

  • המלאי במערכת והמלאי על המדף התרחקו זה מזה, וכל ספירה הפכה לפרויקט.

  • סוכן עמד מול לקוח בלי תמונה, בלי זמינות ובלי ודאות לגבי המחיר.

  • מחירים, מבחרים ומבצעים נוהלו בידיים, ונשענו על מי שזוכר.

  • אותו מוצר תוחזק שוב ושוב במקומות שונים, ואף פעם לא היה נכון בכולם.

  • הזמנות עברו בין אנשים ומערכות, והוקלדו יותר מפעם אחת.

  • הנהלה גילתה בעיות אחרי שקרו, לא בזמן שקרו.

  • שאלה פשוטה על מלאי או על הזמנה נגמרה בכמה שיחות טלפון ובגיליון אקסל.

כל זה עלה כסף. בסחורה שנזרקה, בטעויות שתוקנו מאוחר מדי, ובשעות של עבודה שחורה שאף אחד לא היה צריך לעשות.

"ראינו שוב ושוב מוצרים שמגיעים לתוקף, עבודה שנעשית פעמיים, וידע עסקי שנשאר אצל אנשים במקום במערכת."

הרגע שבו הבנו

הבעיה לא הייתה שחסר ERP. הבעיה הייתה שהמודל כולו פסיבי.

רושמת מה קרה

משתתפת בעבודה

לא חסר עוד מסך ולא עוד דוח. חסרה מערכת שמשתתפת בעבודה עצמה. מערכת שיודעת:

  1. איפה נמצא כל משטח
  2. איזו אצווה צריכה לצאת ראשונה
  3. מה פג תוקפו
  4. מה כל לקוח רשאי לקנות
  5. איזה מחיר חל
  6. מה הסוכן יכול למכור
  7. מה קרה להזמנה
  8. מה המלקט עשה בפועל
  9. מה השתנה, ומי שינה
  10. מה דורש טיפול עכשיו

זה הרגע שבו NextERP התחילה.

"לא חיפשנו לבנות עוד מסך להזנת הזמנות. רצינו מערכת שמבינה מה קורה בעסק."

אז התחלנו לבנות

כך החלטנו שמערכת צריכה לעבוד.

  1. תוקף הוא לא דוח שמגלים בדיעבד.

    המערכת מכירה את האצווה, את התוקף ואת המיקום הפיזי. ליקוט לפי תוקף קרוב וכללי זמינות למכירה עוזרים למנוע מצב שבו סחורה פגה נשכחת על המדף או נמכרת בטעות.

    שורת ליקוט במסופון: מיקום, פריט, תוקף וכמות בארגזים וביחידות
  2. לסוכן צריך כלי למכור, לא טופס להקליד.

    המבחר של הלקוח, תמונות, זמינות, המחיר הנכון, המסמכים של הלקוח והזמנה מהירה. המטרה היא לעזור לסוכן למכור, לא רק לרשום הזמנה.

    קטלוג הסוכן בטאבלט: תמונות, מחיר ללקוח, זמינות במלאי והוספה בארגזים
  3. נתוני מוצר הם נכס.

    לכל מוצר זהות אחת: תיאור, ברקוד, תמונות, קטגוריה, מותג, מאפיינים, כשרות וגודל אריזה. היא מזינה כל ערוץ, ואף אחד לא צריך לתחזק את אותה אמת כמה פעמים.

    בדיקת הסרת רקע: התמונה המקורית לצד התמונה המשופרת, לפני אישור
  4. מבצעים שייכים למנוע המסחרי.

    מבצעים, מדרגות כמות, מבחרים וכללים לכל לקוח הם כללים מובנים במערכת, לא ידע שעובר מפה לאוזן.

  5. המחסן קיים גם בדיגיטל.

    מיקומים, מדפים, אצוות, תוקף, ליקוט, ספירות ותנועות לא נשארים בראש של העובדים. למחסן יש ייצוג דיגיטלי שמנהל את העבודה.

    מבנה מדף: קורות, מפלסים ומיקומי משטחים, לצד מפת המחסן עם השורה המסומנת
  6. בעיה הופכת לתהליך.

    כשמשהו חסר, חשוד, פג תוקף או לא מתאים, המערכת לא מסתפקת במספר אדום. היא פותחת ספירה, עוצרת הזמנה או מעבירה לתור בדיקה, אצל האדם הנכון.

    סקירת הזמנה במחסן: מלאי לכל שורה לפי מיקום, אצווה ותוקף, ושתי שורות במלאי חלקי
  7. העסק מייצר היסטוריה.

    כל פעולה משמעותית נרשמת כנתון. ההיסטוריה הזו היא הבסיס להחלטות ולתכנון טובים יותר ולפחות בזבוז, ובהמשך גם להמלצות ולפחות פיקוח ידני.

איך זה גדל

תחום אחרי תחום, מתוך העבודה עצמה.

כל שלב נבנה כי העסק היה צריך אותו, ונבדק בתוך העסק לפני שהמשכנו.

  1. המחסן

    מיקומים, מלאי ותנועות במקום רשימות וזיכרון.

  2. הליקוט

    מסופון למלקטים, עם ספירה בקרטונים וביחידות ודיווח על חוסר.

  3. השטח

    אפליקציה לסוכנים, עם קטלוג, סל והזמנה.

  4. הקטלוג

    כרטיס מוצר אחד ותמונות שמגיעות לכל ערוץ.

  5. המדפים

    תאום דיגיטלי של המחסן, מדף אחרי מדף.

  6. המעבר

    סנכרון שוטף עם ה-⁠ERP הקיים, והעברת תחומים בשליטה.

היום

היום זה עובד בתוך העסק שבו הכל התחיל.

מיקומי המחסן, תנועות המלאי והליקוט, אפליקציית הסוכנים, הקטלוג והתמחור עובדים ב-⁠NextERP. המעבר מה-⁠ERP הקיים ממשיך תחום אחרי תחום, באותה שיטה שאנחנו מציעים לכל עסק.

איך עובד המעבר ←
מפת המחסן: שורות המדפים לפי תפוסה, לצד אזורי קבלת סחורה, החזרות, אחסון רצפה וריכוז משלוחים
שורת ליקוט במסופון: מיקום, פריט, תוקף וכמות בארגזים וביחידות
קטלוג הסוכן בטאבלט: תמונות, מחיר ללקוח, זמינות במלאי והוספה בארגזים
בדיקת הסרת רקע: התמונה המקורית לצד התמונה המשופרת, לפני אישור
מסכים אמיתיים מ-⁠NextERP, עם נתוני הדגמה

מעבר לעסק אחד

מה שהתחיל בעסק שלנו, נבנה עכשיו עבור עסקים נוספים.

הבעיות שחיינו לא ייחודיות לנו. הן קיימות אצל מפיצים, סיטונאים, יבואנים, מחסנים וארגוני מכירות שטח, ובכל עסק שיש לו מלאי פיזי והפצה. לכן NextERP גדלה מפתרון לכאב אחד למערכת שמחברת את כל הדרך:

  1. לקוח
  2. קטלוג
  3. תמחור
  4. הזמנה
  5. מלאי
  6. מחסן
  7. הפצה
  8. מסמכים
  9. נתונים

המשרד, המחסן והשטח. במערכת אחת.

אם זה נשמע לכם מוכר, בואו נדבר.

ספרו לנו איך העבודה נראית אצלכם היום. נראה לכם איך היא יכולה להיראות.

קביעת הדגמה